המונח קשב וריכוז הוא חדש בעולמנו. לפתע צץ והגיח אל חיינו ומאז כל אדם או ילד שלישי סובל מבעיה בסגנון הזה. מאז התגלית המרעישה, אנחנו יכולים להסביר את עצמנו ואת יכולת הלימוד שלנו בדיעבד. לפתע אפשר להסביר להורינו ומורינו הקשישים כי אז, לפני 20 שנה, לא היינו עצלנים מופרעים לא חכמים לא רציניים פורקי כל עול וכו... היינו פשוט לוקים בתסמונת בלתי מאובחנים. איזה יופי, העולם השתנה, נפתרו בעיות הלימוד של המין האנושי ואפילו...יש תרופה שאפשר לקחת, הפלא האנושי במלוא תפארתו.

אולי יש כזו תסמונת אולי אין, זה לא מה שחשוב. הבעיה היא שעצם ההגדרה מרחיקה מפתרון. העובדה שכל כך הרבה אנשים לא מצליחים לייצר קשב וריכוז בזמן אחד ובמקום אחד מעידה לא על האנשים בהכרח כי אם על הזמן והמקום. במקום לבדוק מדוע ילדים רבים כל כך אינם מצליחים למצוא עניין בתכנים אשר מובאים לפניהם, מחליטים להגדיר אותם כלוקים בתסמונת מסוימת מוקיעים אותם במידה זו או אחרת ולעיתים קרובות גם מוסיפים להם את התרופה – ריטלין. ישנם אנשי מקצוע שטוענים כי אין כזו תופעה קשב וריכוז, יש חוסר סבלנות ויצירתיות של המורים והמערכת להתמודד עם מי שאינו מתאים לדבר המאד מובנה הזה. גם הילד הכי קופצני והכי פחות ממושמע יכול לשבת מרותק לנוכח תוכן שמעניין אותו אשר מוגש לו בצורה מעניינת.

ילד שרוצה בכל ליבו להיות וטרינר במרכז כשיגדל, לא יכול לשבת שווה נפש מול תכנים שלא קשורים לעולמו. זה יכול להיות היסטוריה של הרייך או "צנח לו זלזל" שיכבו בו את התשוקה אבל השורה התחתונה היא שהילד צריך לנשוך שפתיים או לגלות אפטיות וכניעה על מנת לעמוד בחוקי המשחק. אם הוא נושך שפתיים הוא בסדר. אם הוא אפטי לתהליך הלמידה הוא מייד מועמד לעבור אבחון קשב וריכוז TOVA טובה במרכז ואם הוא גם לא מצליח להחזיק את עצמו בשיעור המשעמם, הוא עם בעיית קשב וריכוז והיפראקטיביות ומכאן, ישירות לכספת התרופות בבית המרקחת לקבלת ריטלין.

יהיו מספיק אנשי מקצוע מכובדים שיוכיחו שחור על גבי לבן כי לילד יש בעיה. בעיה התנהגותית, בעיית כימיה במוח וגם טיפול בטראומה ... אך האם יש מספיק אנשי מקצוע שיאזנו את המגמה וינסו לחפש את המטבע לא רק מתחת לפנס? מצד אחד מיטב אנשי החינוך בעולם מפתחים מגמה של חינוך אלטרנטיבי כמו nlp לימוד ומעבירים ביקורת חריפה על מערכות החינוך הקונבנציונאליות, על שיטות החינוך ועל התכנים ומצד שני עדיין עיקר האחריות היא לפתחם של הילדים. אפילו לא אחריות משותפת. מה שבטוח הוא שאם אותו ילד שרוצה להיות וטרינר במרכז יישב בכיתה שבה בעלי חיים הם העיקר והלימוד מתרכז במתן עזרה וסביב בעלי החיים, יש סיכוי שאותו ילד בלתי קשוב, יהפוך לתלמיד חווה ומתעניין בכל ליבו.
היכנסו לאתר For a Change לפרטים